פרויקט "מבטים, ישראל 2004" יצא לדרך כהמשך לפרויקט "מבטים, ישראל 2002" ו"יש לי חלום, 2003". הפעם הצבנו כמטרה להביא את פניה השונות של המדינה כפי שהם משתקפים במצלמותיהם של היוצרים. כל יוצר הציב את המראה שלו למדינה הן בפורמט והן בתוכן אליו אנו נחשפים מדי יום בחיינו, ובתקשורת. מראה בכל ז'אנר קולנועי אפשרי, מאנימציה ודרמה ועד תיעודי ותיעודי אישי. בפרויקט "מבטים, ישראל 2004", עם כותרת המשנה "הפנים של המדינה", היוצרים מזמינים את הצופה להביט דרכם, דרך שיקוף הרנטגן שהם עושים למדינה, ברמה החושית והחווייתית, התבוננות עם היבטים אוניברסאליים או אישיים, ולהתחבר דרכם לפנים של העבר, ההווה או העתיד. האם לכל אותם פרצופים יש מכנה משותף? האם יש פרצוף שהוא קונצנזוס? האם הבסיס למכנה המשותף של כולם הוא רק התקווה לעתיד טוב יותר? או שמא אנחנו יכולים לדמיין את פרצופה של המדינה בקווים משותפים? סדרת הסרטים מנסה להגדיר את קווי המתאר הלא גיאוגרפים של המדינה כפי שהם באים לידי ביטוי בדיוקן של עצמה. מגוון הפרצופים הוא כמספר היוצרים אותם, מפנים נפולות ועד מבט אופטימי, מכאב ועד חיוך. כולם הפנים של המדינה, ישראל 2004.

1. "Wanted" רגב קונטס. 2. "שפה משותפת" נעה בן-הגיא. 3. "רינגטונים" דב גיל-הר. 4. "על הפנים" יכין הירש. 5. "סיפור כיסוי" יוני ציגלר. 6. "ישראלית בברלין" איילת ברגור. 7. "ע"ע ערכים" חני מור-סילברמן ומאיה ערד. 8. "שקט" סוהא עראף. 9. "פוליטיקלי קורקט" רונה תמיר. 10. "דחוס" זבולון מושיאשווילי. 11. "רק שלא יבוא פה עכשיו פיגוע" עמית דרורי. 12. "פרצופה" נועם משולם. 13. "בלי בושה" אסף שפיר ומיכל קליין. 14. "נא להכיר:מיכאל אופנהיים" רוני אבולעפיה.

(לקוח מתוך אתר הקרן החדשה לטלוויזיה וקולנוע)