בסוף שנות השבעים, אחרי אלפי שנות כמיהה ותפילה לירושלים, החלו ראשוני יהודי אתיופיה להגיע לישראל. סיפור עלייתם ארצה זכה לסיקור תקשורתי נרחב ובמהרה הפך למיתוס, לעוד מורשת קרב מפוארת של המדינה. בכל סיפורי המבצעים הללו נשמטו סיפוריהם של גיבורי המסע עצמם. סיפורי האבדן והכאב של אלו שמתו בצמא, ברעב ובמגיפות, במחנות הפליטים בסודן. נשמטו הסיפורים של אלו שהשאירו מאחוריהם חיים שלמים, רק בכדי להגשים חלום – להגיע לירושלים. סיפור המסע הוא סוד כואב שלא מדברים עליו בקהילת יהודי אתיופיה. זו הפעם הראשונה שהם מספרים, בסיפוריהם נפתחים פצעים רבים, ועולה השאלה שלא העזו לגעת בה מעולם: "האם זה היה שווה?"